יתרונות הטיפול במים ושילוב שיטת ג'הארה בטיפול בילדים בעלי צרכים ייחודיים

יתרונות הטיפול במים
ושילוב שיטת ג'הארה 
בטיפול בילדים בעלי צרכים ייחודיים

טובה רוזן – מורה מוסמכת לג'הארה

אקווה טיפול
המרכז הישראלי ללימודי ג'הארה וטיפולים במים

"...למים יש עוצמה. הם יכולים להיות מרגיעים, מנחמים ומטהרים, אבל הם יכולים להיות גם גדולים, עצומים ובעלי כוח. טבעם יציב. הם נאמנים לעצמם בכל מצב."

דנג מינג-דאו, טאו לכל יום.

המים של ילדותי

את עבודתי במים כהידרותרפיסטית התחלתי לפני 12 שנה במסגרת לימודי בארצות הברית. למדתי במגמה לפעילות גופנית מותאמת באוניברסיטת סאן הוזה בקליפורניה. כשניגשתי ללימודי התואר השני בתחום השיקום התנועתי ידעתי שאתמחה בשיקום במים. זכרתי את המים כילדה, את שמחת החיים, את היכולת לנוע במרחב בעל מימד אחר. אהבתי את הצלילות, אהבתי את הקפיצות, והתמכרתי לחוויית החופש שהייתה מלווה למים ולסביבת הבריכה. הזיכרון הזה חזר אליי במפגש הראשוני בבריכה כמטפלת בילדים עם צרכים ייחודיים. הזיכרון הפך לכלי שנתן למים את העוצמות שלהם והגביר את ההנאה המשותפת של הטיפול. עם השנים למדתי להכיר את הבריכה הטיפולית כסביבה נפלאה לטיפול בילדים, למדתי על כוח הציפה ויכולתו להעניק קלילות תנועתית, על צמיגות המים ותחושת המגע, החיכוך וההתנגדות, על החום ומשמעתו בהרפיית הגוף, גם הבנתי שיש למים תכונות שונות שמאפשרות שיקום אחר מזה שמתרחש ביבשה. את הקשר החזק עם המים העמקתי בטיפול בילדים בשיטת ג'הארה. באמצעות העבודה במים על פי דרך הג'הארה הצלחתי להגיע למרכיבים עמוקים של הטיפול, כאלו הפוגשים את הילד בעומקים בלתי ידועים והכרתי את המשמעות העוטפת של המים.

על משמעות הג'הארה בטיפול בילדים ארחיב אחרי סקירה המתארת באופן כללי את הפוטנציאל הטיפולי הגלום במים. עם זאת, למרות האינטגרציה הטבעית בין האספקטים הטיפוליים השונים של המים, ערכתי חלוקה מתודית המתארת את הפוטנציאל למרכיביו: הפוטנציאל התנועתי, הפוטנציאל התחושתי, הפוטנציאל המנטאלי והפוטנציאל הרגשי.

הפוטנציאל התנועתי

אחת התכונות הבולטות של המים היא "הציפה". כוח העילוי של המים מאפשר הפחתת משקל הגוף והפחתת הלחץ מהמפרקים ומהשלד. כשמדובר בילדים עם צרכים ייחודיים התכונה הזו מאפשרת תנועה שלא תמיד אפשרית מחוץ למים. המים מאפשרים תנועה במרחב תלת מימדי (עומק, גובה, רוחב). הגירוי שניתן לחיישני התנועה והאיזון החוזר על ביצוע תנועות שלא מתקיימות במרחב יבשתי מגביר את המוטיבציה התנועתית. על אף שהצפיפות של המים נותנת גירוי גופני ותחושת תמיכה, יש גם חוסר איזון תנועתי במים כתוצאה מסביבה פתוחה (לעומת מגע עם קרקע שמאפשר שרשרת קינטית סגורה, כמו בהליכה). חוסר היציבות במים מחייב מהילד לבסס את התנועה במרכז הגוף ולשלוט בה על ידי יצירת טונוס מרכזי. המים מאפשרים שימוש ברוטציות ועל כך מורחב בשיטת הליוויק. למים יש עוצמות, מערבוליות וזרימה וזו מעודדת ומגרה תנועה או לסירוגין מאיטה ומוסתת את התנועה. ילדים שנפגשים עם המים לראשונה מתמודדים עם כל המרכיבים הללו. השיפור התנועתי לא מאחר להגיע ואיתו מתפתחת תנועה שמשכללת גם את התפקוד היומיומי.

הפוטנציאל התחושתי

בניגוד לאוויר, המים מורגשים על העור וזה יוצר גירוי טקטלי חשוב לאינטגרציה תחושתית של ילדים בעלי קשיים סנסומוטוריים. המגע עם הגוף מחדד את תחושת הגוף וגבולותיו. המים החמים עוטפים את הגוף כולו בעת הציפה במים ונותנים גירוי תחושתי מעורר זיכרון רחמי. למים החמים מגע רך, מלטף, עם תחושה של הכלה ונועם. התחושות הללו שיוצרות נועם באופן כללי משפיעות לטובה ועשויות לשנות את תפיסת הגוף של הילד עם המוגבלות. בלי מילים, הילד חש עטוף ואהוב כמו מגע אם מחבק ומקבל. מכאן, הילד יכול להתחבר לגופו ולפתח אהבה לגוף ולא דחייה. ישנו גם הגירוי הקינסטטי שנוצר בעקבות הלחץ ההידרוסטטי, אומנם זה לא בהכרח יוצר תחושת מגע עמוק אבל תמיכה טובה של המטפלת או תנועה מהירה עם התנגדות המים עשויים לסייע בהתעוררות מערכת החיישנים שבתוך המפרקים וזו עשויה לגרות ולהניע. גם ילדים שסובלים מהיפר-סנסטיביות מסתגלים למים בשל המגע הרך והעדין שלהם.

הפוטנציאל המנטאלי

כשהרמה הקוגנבטיבית של הילד לא מאפשרת תקשורת אחרת, על המטפל להשתמש באופני פעולה אחרים. (styer-Acevedo, 1997)
כל שינוי שמתקיים באופן מוטורי עשוי להביא להבנת המרחב התנועתי. עם ההבנה הילד יכול גם לזהות את הסכנה, לתכננן את הפעולה ולתפוס אותה ברמה הקוגנטיבית ולא רק ברמה המוטורית. למים נטייה לפזר קשב, אבל עבודה נכונה עם הילד ומשימות ואתגרים ברמה המתאימה ייצרו הגברה של קשב ופיתוח קואורדינציה בחלוקת קשב במשימות כגון שחייה. השחייה היא דוגמא טובה למיומנות המשלבת יכולת קוגנטיבית ומוטורית בו זמנית. הקואורדינציה, הקשב, תפיסת הגוף ותנועתו במרחב כל אלו יכולים להשפיע על השחייה. השחייה הטיפולית משמשת כמיומנות מורכבת לשיפור היכלות המנטאלית.

הפוטנציאל הרגשי

על פי התפיסה הסינית, מים הם רגש. תפיסה זו מסתדרת עם מה שאנו המטפלים במים מרגישים. מלבד זה שאנו עדים לכך שהמים היא סביבה שמעוררת סקרנות ועניין וסביבה שמפיקה הנאה, אנו גם עדים לתופעות רגשיות עמוקות יותר. המים החמים הם סביבה עוברית, ראשונית, מרגיעה, עוטפת ותומכת. הפוטנציאל הרגשי מתממש בלי ידעתנו, באופן טבעי וספונטאני. המטפלים במים נדרשים להעניק לילד תחושה של ביטחון על מנת לאפשר את האפקט הרגשי. הפוטנציאל הרגשי קיים, לא צריך לעשות הרבה בכדי שהוא יתממש מלבד להיות ערים לקיומו. המים הם מתווך בין המטפל לילד, הם מסייעים ביצירת קשר ומאפשרים הכלה לא רק פיזית, גם רגשית.

טיפול ג'הארה מיועד לכל אדם, הוא מתבצע בציפה פסיבית במים חמימים, כאשר המטופל מונע על ידי המטפלת בתנועות מעגליות לכיוון ראש המטופל ובתמיכת מצוף מתחת לברכיים, האוזניים במים והגוף כולו עטוף על ידי המים בתמיכה רכה של המטפלת. תחילת הטיפול בתרגילים אקטיביים שמטרתם לפתח חוש קינסטטי בריא ולאפשר למטופל לחוש התרחבות (Expansion)כללית בגופו. בשנים הראשונות לעבודתי התמקדתי בעבודה עם מבוגרים בעלי צרכים ייחודיים, טיפלתי באנשים הסובלים ממגבלות גופניות שונות, ממתחים גופנייים וכאבים. למרות שהטיפול בילדים באמצעות המים היה אקראי (לא הצגתי את השיטה ככלי לטיפול בילדים). לפני שנתיים נחשפתי יותר ויותר ליכולות הנפלאות של ג'הארה בריפוי במים בילדים. לא בהכרח ככלי היחידי לטיפול במים אך בהחלט כחלק מהמערך הטיפולי ולפעמים כמרכיב עיקרי. ה"פלאש" הראשוני של יתרונות הריפוי של ג'הארה התגלו בטיפול בילדה בת חמש עם הפראקטיביות – לא מאובחנת. נוכחתי אייך התנועות סוחפות אותה לעולם פנימי, הבחנתי בתנועות גוף לא רצוניות, בפריסת ידיים, במגע בחלקי גופה ובהבעות פנים שלא ראיתי מעודי. הבנתי שמשהו פנימי מתחולל ועד שפתחה את העניים בהבעה עמוקה ולחלוחית בעיניה לא האמנתי שמה שראיתי אכן קרה. הטרנספורמציה הייתה מדהימה, היא יצאה מהבריכה עטופה באמא שלה שחיכתה לה בבריכה וכשנשאלה מה הרגישה ענתה: "את הלב". ומאז לא הפסיקה לצייר לבבות במשך כמה ימים. זכיתי להיות עדה למשמעות הטיפולית שמעט התרחקתי ממנה. ידעתי שהאפקט הזה קיים גם אצל המטופלים המבוגרים איתם עבדתי אבל כשראיתי את זה אצל ילדה בת חמש, כל כך אמיתי ובולט החלטתי שמהיום אני מטפלת בג'הארה גם בילדים.

מה קורה שם בבריכה שמאפשר שינוי פנימי? וכיצד הטיפול במים מחבר את כל העולמות של הילד ומאפשר מרחב טיפולי תנועתי, תחושתי ורגשי.

אני מאמינה קודם כל שהמים יוצרים גירוי טקטלי עדין, משהו מלטף. הטיפול נעשה בקצב איטי מאוד והמים הם הכוח העדין שמניע את הטיפול. ראשית כל מתבסס הטיפול על הראשונה מחמשת התפיסות של ג'הארה, תפיסת התמיכה. מדובר פה בעיקר בתמיכת המים. המטפל נמצא שם על מנת לתת למים לעשות את העבודה. המטפל משתמש במים ליצור תמיכה נכונה במנחי השלד, לתת לגוף המוחזק גירוי נוסף לרקמות הרכות. גירוי להתארכות, גירוי לתחושת הגוף, על מנת שימשיך להיווצר הקשר עם הגוף, על מנת שהתחושה תישאר במציאות על אף היותה תחושת ריחוף.

המים כבר מרככים ומשחררים את התנועה. השימוש הנכון ברכות של המים שייך לתפיסת ההתאמה (Adaptability) זוהי היכולת להיות באיזון בזרימה (fluid balance), לחוש את זרימת המים ולא להתנגד לה. המטפל נכנס לתודעה שיש בה זרימה ומשתמש במים להעביר את התחושה הזו לילד. אני מאמינה שהמים החיצוניים מחלחלים פנימה ולפעמים מפגישים אותנו עם מערכת הפחדים שלנו ויחד עם זאת עשויים לעורר כאב פנימי שהחוויה שלו עשויה להביא לתחושה של רוגע ולוא - דווקא לפניקה.

התפיסה המרכזית בשיטה היא של ההתרחבות (Expansion) זו תפיסה שמאפשרת חיבור למרחב הפנימי שלנו. ילידים בעלי מוגבלות תנועתית המרגישים כבולים בגופם חשים לפתע את המרחבים, זה פותח לא רק את הגוף אלה גם את הראש. זו תחושה של תעופה, תחושה של שחרור עצמי. כאשר ה"ראש" תופס את התחושה הזאת אנחנו כבר נמצאים בתפיסת ה"ללא מאמץ" (Effortlessness) תפיסה בג'הארה שמקבילה לאלמנט האש בפילוסופיה הסינית. החוויה מעוררת אש פנימית ואז הילד נסחף גופנית ורגשית למקום אחר. כתוצאה מכך זה שהוא "נעלם" ההיעלמות (Invisibility) כתפיסה בג'הארה זה הרגע שבו רמת הנוכחות של המטפל היא הגבוהה ביותר, זה רגע קסום. זה רגע בו הילד מגיב בצורה ספונטאנית , בנשימה עמוקה, בהתכנסות איברים, בתנועות חוזרות ונשנות. ברגע הזה מתחולל שינוי פנימי.

בכדי ליישם את פילוסופיית ג'הארה יש מערך שלם של 14 עקרונות פעולה שמטרתם לתת למטפלי ג'הארה כלים להגיע לאלמנטים העיקריים בטיפול. למשל עקרון כגון "תנועה מתמשכת" מתייחס לאופן שבו ניתן להעביר את התנועה ממימד פיזי למימד רגשי. אנו עושים זאת על ידי יצירת תנועות מתמשכות, מעגליות, איטיות וגלומות בפוטנציאל תנועתי כמו שמיניה (אין סוף). באופן זה אנו משלבים שני אספקטים, תנועתי ורגשי. אומנם טיפול ג'הארה במהותו נועד לטפל במערך השלדי ולהשפיע דרך הגוף, עם זאת לא ניתן להתעלם מהאפקטים הנוספים המתרחשים בטיפול ויש לקחתם בחשבון כשמשתמשים במים למילוי כל הפוטנציאל הטיפולי הגלום בהם.

טובה רוזן, בעלת תואר שני בקניזיולוגיה מאוניברסיטת סאן הוזה בקליפורניה עם התמחות בטיפול ושיקום במים. מנהלת אקווה טיפול – המרכז הישראלי ללימודי ג'הארה וטיפולים במים. מורה בכירה לג'הארה ומייסדת הקורסים השנתיים להכשרת מטפלים בג'הארה במחלקה להשתלמויות במכללת וינגייט. רכזת אקדמאית של קורס להכשרת מטפלים בשחייה שיקומית והידרותרפיה בבית הספר להידרותרפיה ומקצועות המים במחלקה להשתלמויות במכללת אוהלו.

מקורות

Association of Swimming Therapy. (1992) Swimming for people with disabilities. (Second Edition). A&C Black. London

Campiom, M. R. (1997). Hydrotherapy: Principles and practice. London,
England: Butterworth

Lepore, M, Gayle, W.G & Stevens, S. (1998) Adapted Aquatics Programming: a professional guide. Human Kinetics

Styer-Aceved0, J.L. Aquatic rehabilitation of the pediatric client. In Ruoti, D. G., Morris, D. M., Cole, A. J. (1997). Aquatic Rehabilitation. Philadelphia, New York: Lippincott.

דנג מינג-דאו (1999) טאו לכל יום, בהוצאת אופוס